למה החימום המוגן מפני מים שלכם באמת נהרס (ואיך תיקנו את זה)
אם אי פעם שמתם תנור חימום בעל טכנולוגיית אינפרא-אדום בלול תרנגולות או במקום לח אחר, אתם יודעים איך זה עובד. בהתחלה הכל עובד כרגיל, ואז – בבת אחת – התנור כבה.
רוב האנשים חושבים שהרכיב החימומי נשרף. אבל בדרך כלל, זה לא הרכיב החימומי עצמו שפוגע, אלא חוט החשמל.
הבעיה היא שהמקום בו חוט החשמל נכנס לצינור הקוורץ הוא החלק החלש ביותר. בתנורים זולים, החומר האטום נשבר עם הזמן. אנו קוראים לזה “הזדקנות”, אבל למעשה זה פשוט כישלון של החומר האטום. כשהסדקים נפתחים, לחות חודרת פנימה, וזה גורם לקצר חשמלי.
המאבק נגד החום והקור
חשבו על מה שהתנורים האלה עוברים – הם עוברים מטמפרטורת החדר לטמפרטורות גבוהות מאוד, ואז שוב חזרה. תהליך זה יוצר לחץ עצום על החומר האטום. חומרי ההדבקה הרגילים לא יכולים לעמוד בזה; הם נהיים שבירים ונשברים, כמו צבע ישן. אנו משתמשים בחומרים איכותיים שיכולים להתרחב ולהתכווץ יחד עם הקוורץ. כך הפערים נשארים סגורים, גם בתנאי חום קיצוניים.
הכל תלוי בפרטים הקטנים
רבים מהתנורים מיוצרים במהירות, ונשארים בהם סדקים זעירים במקום בו חוט החשמל נכנס לצינור. בלול תרנגולות, זה יכול לגרום לנזק חמור. אמוניה ואדי מים חודרים לתוך הסדקים האלה, וזה גורם לקצר חשמלי.
אנו עושים זאת בצורה שונה – אנו משתמשים בתהליך אטימה בוואקום במספר שלבים. אנו מוודאים שחוט החשמל נמצא במיקום המדויק, ושהחומר האטום מתייבש בלחץ הנכון. כך אנו מונעים את תהליך ההזדקנות, והתנור לא נהרס לפני הזמן.
דבר אחד שצריך לזכור
יש תהפוך – מכיוון שאנו משתמשים בחומרי אטימה איכותיים, חוט החשמל נהיה יותר קשיח. אי אפשר לכופף את החוטים בזווית חדה – אחרת עלול החומר האטום להישבר. כשמתקינים את התנור, יש לתת לחוט מעט מרווח להתכופף בצורה טבעית.
בסופו של דבר, מעטפת מוגנת מפני מים אינה שווה כלום אם החיבורים הפנימיים נהרסים. אם לא מבצעים את האטימה כראוי, זה כמו לחכות שהמפסק יינתק.